פסק-דין בתיק ת"א 19856-08

מבוא

1.      התובעת, ילידת 30.7.53, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.1.08. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

2. הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל " ה -1975, ולפיכך השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות תאונת הדרכים.

הנכות הרפואית

הנכות בתחום האורתופדיה

3.      בהסכמת הצדדים מונה ד"ר עמוס פייזר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

4.      בחוות דעתו מיום 18.4.10, סקר ד"ר פייזר את ממצאי בדיקתו, את המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו, ואת תלונות התובעת. אשר לנסיבות התאונה ציין המומחה כי התובעת נפצעה כאשר רכבה על קטנוע ורכב צד ג' סטה לנתיב נסיעתה, פגע בה והפיל אותה על הכביש. לאחר התאונה פונתה התובעת באמצעות אמבולנס לבית החולים שערי צדק. 

5.      המומחה פירט בחוות דעתו כי לפי רישומי בית החולים נחבלה התובעת בפנים, בכף יד ימין, בברך ובקרסול ימין. בבדיקתה נמצא שפשוף בפנים, שפשוף ונפיחות והגבלת תנועות בברך ימין. הברך הימנית הייתה נפוחה עם נוזל בכמות של 20 CC, רגישות ניכרת וכאב לטרלי אחורי, אי יציבות לטרלית ניכרת ואי יציבות קדמית אחורית קלה. בצילום נראה רסיס גדול של עצם שמקורו בטיביאל SPINE עם תזוזה ניכרת ואי סדירות בפלטו לטרלי טיביאלי. בבדיקת ה-CT נמצא שבר בפינה אחורית צדית של פלטו טיביאלי עם דחיסה של 3 עד 5 מ"מ ותלישה של ה SPINE.  התובעת שוחררה באותו יום לביתה. המומחה פירט שביום 17.1.08 עברה התובעת ניתוח ארתרוסקופיה, אושפזה ושוחררה ביום 21.1.08. צוין שהברך קובעה בסד, ללא הפעלת הברך.

6.      ביום 11.6.09 נבדקה התובעת על ידי המומחה וכחודש לאחר מכן, ביום 20.7.09, עברה ארתרוסקופיה חוזרת שבה זוהו שינויים ניווניים פתלו פמורליים ובקונדיל פמורלי פנימי וקרע חלקי של ה-ACL עם CYCLOP.

7.      ביום 4.2.10 בדק המומחה את התובעת בשנית. המומחה ציין שבמהלך הבדיקה מצא שהתובעת מתהלכת בצליעה, ללא שימוש באמצעי עזר. בפרק הסיכום והמסקנות שבחוות הדעת קבע המומחה שכיום סובלת התובעת מאי-יציבות, מכאבים פטלו פמורליים, מקושי בכיפוף ובעליית מדרגות. בבדיקתה נמצאה אי יציבות קידמית אחורית וצדדית קלה, הגבלה בקצה טווח תנועות הברך וסימני שחיקה פטלו פמורליים.

8.      על יסוד ממצאיו קבע המומחה כי שיעור הנכות הצמיתה של התובעת בשל הגבלה שהינה למעלה מבינונית, עומד על 25% לפי פרט 35(1)(ג) ל תוספת ל תקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), תשט " ז -1956 (להלן: "התוספת לתקנות"). המומחה התייחס לעברה הרפואי של התובעת, וציין כי בגיליונה הרפואי נמצא תיעוד על בורסיטיס ונפיחות וכאבים בברך משנת 2006. המומחה ציין כי הבעיות הקודמות בברך הן על רקע ניווני ותורמות שיעור קטן (1/5) לנכות הנוכחית. לפיכך יש לדעת המומחה לייחס לתאונה נכות בשיעור של 20% ולמצב רפואי קודם נכות בשיעור של 5%.

9.      בתשובות לשאלות הבהרה שנשאלו מטעם התובעת השיב המומחה כי שיעור הנכות נקבע בהתאם לפרט 35(1)ד' לתוספת לתקנות או 35(1) בין ג' ל-ד'. כן חזר וציין ששיעור נכותה הכולל של התובעת הוא 25%, ושיעור הנכות שמקורו בתאונה הוא 20%.

10.  הנתבעת טענה בסיכומיה כי בהתאם לתוספת לתקנות, שיעור הנכות לפי פרט 35(1)ג' מקנה נכות בשיעור של 20% בלבד, ועל כן זהו שיעור נכותה האורתופדית הכולל של התובעת. נטען שלאחר יחוס נכות בשיעור של 5% לעברה, יש לקבוע כי שיעור הנכות שנותרה לה בעקבות התאונה הינו 15% בלבד. לחיזוק טענתה הפנתה הנתבעת לקביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי נכותה של התובעת בגין התאונה הינה בשיעור של 15% מתוך 20% שמקנה אותו פרט.

11.  לאחר עיון בטענות הצדדים לא מצאתי שיש מקום לקבל את טענת הנתבעת. המומחה לא זומן לחקירה. בתשובותיו לשאלות הבהרה השיב שלדעתו יש לקבוע את הנכות על פי פרט 35(1)ד', או 35(1) בין ג' ל-ד', ועל כן שיעור כלל נכותה של התובעת הינו 25%. הסבריו של המומחה היו מקצועיים וסבירים והתבססו על ממצאיו, ועל כן לא מצאתי שיש מקום לסטות מקביעתו. לפיכך יש לקבוע שבעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 20%.

הנכות בתחום הפלסטיקה

12. על פי הסכמת הצדדים מיום 26.7.11, נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10% בעקבות התאונה, בשל צלקת בפניה, בהתאם לפרט 75(1)(א) לתוספת לתקנות. עוד הוסכם בין הצדדים כי מדובר בנכות קוסמטית שאין לה משמעות תפקודית.

הנכות התפקודית

13.  לטענת התובעת, הנכות שממנה היא סובלת בברך ימין היא נכות תפקודית באופן מלא. נטען מאז התאונה היא מתקשה בביצוע פעולות שונות שאותן היא נדרשת לבצע בעבודתה - פעולות פקידותיות, מעבר מישיבה לעמידה, טיפוס במדרגות, טיפול בדואר, תיוקים, ישיבה במשך שעות מול המחשב.

14.  בסעיף 4 לתצהירה הצהירה התובעת שעד לתאונה כלל לא חשה בקיומה של נכות בברך, שכן היא עבדה, הלכה ותפקדה ללא כל קושי. עוד הצהירה התובעת כי מיום 1.9.09 היא עובדת במשרה חלקית, בשל כאבים ומגבלות. על פי תיאורה "אילולא הועסקתי במשרד אותו מנהל בעלי, ובו הוא שותף בכיר, ברור לי שהייתי מפוטרת." (סעיפים 6-7).